שיעור מיוחד לכבוד ט"ו באב
מהי אהבה? מהי זוגיות בעיני? כיצד למצוא שידוך נכון? כיצד לא לפספס? כיצד לבנות קשר נכון ואמיתי?


הרבה שירים, הרבה סיפורים, הרבה בלדות נכתבו על נושא האהבה. כל מי שרוצה להצליח במשהו משייך את זה איכשהו לאהבה. אבל לא פלא, מטרת הבריאה היא אהבה. הבורא ברא את הבריאה כדי שנגיע לאהבה, זה המטרה של האדם. גם אם אדם לא רוצה, אם הוא אומר שהוא לא רוצה, גם אז הוא רוצה להגיע לאהבה. אם כן, מה זו אהבה?
אהבה היא כלי משותף ששני צדדים או יותר פועלים בתוכו. האהבה העיקרית היא בנינו לבין הבורא. אהבה ביני לבין הבורא אומרת, שצריך להיות כלי משותף ביני לבין הבורא. הכלי המשותף הזה הוא כמו כלים שלובים. שלכל אחד יש תפקיד באני המשותף הזה. אני משותף, ישות משותפת: ביני לבין הבורא, ביני לבין החבר, ביני לבין אשתי, בין עם.

אם כך, האהבה בנויה משניים, מאור וכלי. צריך להיות כלי שלתוכו מתקבל האור. כאשר יש את ההתלבשות של אור בכלי זה נקרא הרגשה. אנחנו בדרך כלל מדברים על ההתרגשות שבאהבה, על פרפורי הבטן. יש בזה צדק, אבל לא לגמרי. יש בזה צדק כי המפגש של האור עם הכלי יוצר הרגשה, וההרגשה הזאתי היא אהבה, אבל יש אליה וקוץ בה: אם הכלי אינו מוכן לקבל את האור הזה, אז כשמגיע האור , הכלי מתרסק. זאת אומרת, אם אין כלי מוכן אז אחר כך מרגישים התרסקות מוחלטת.

טעו רבים בעולם לחשוב שאהבה זה רק השגת האור של האהבה. אך עיקר האהבה היא לבנות את הכלי של האהבה. מהו הכלי? האני המשותף. אם אני רוצה לאהוב את חברי, או איש רוצה לאהוב את בת זוגתו, את אשתו, הם צריכים לבנות כלי משותף.

איך אני אדע מה הכלי המשותף? אם תיקחו למשל אותיות, לאות אלף יש אישיות משלה. לאות בית יש אישיות משלה. אבל למילה אב, יש ישות חדשה, לא של אלף ולא של בית, אלא ישות משותפת. כשהאלף פועלת בשביל הישות המשותפת, והבית פועלת בשביל הישות המשותפת, רק אז נעשה אב. אם מהאלף והבית, מקבלים את המושג אב, יש אהבה. אם הם לא בונים את האב, וכל אחד מושך רק לכיוון של עצמו, והאלף רוצה להישאר אלף, אז יש התרסקות.

כדוגמה נוספת ניקח את המושג של מים: מים בנויים מ H2O, שני מימנים וחמצן. הם יוצרים בניהם אהבה. מה זה אהבה? אני משותף, ישות משותפת. אבל זה בתנאי, שכל אחד נותן את עצמו לישות המשותפת, ואת כל ההנאות הוא מקבל מהדבר המשותף. כמו בקומוניזם, כל אחד נותן את כל מה שיש לו לא לצד השני, אהבה זה לא שאני נותן את כל כולי לצד השני, וגם לא שהצד השני נותן את כל כולו אלי. אף אחד לא צריך לספק את התאוות והרצונות של הצד השני. צריך לספק רק את האני המשותף.

ובזה הרבה טועים, כי שחושבים שאהבה זה דבר אנוכי, שהמטרה שלי להנות ממנה. והטעות השניה היא מהכיוון השני, שאם אני אתן מעצמי הרבה זאת אומרת שאני אוהב. לא זה נכון ולא זה נכון. אהבה היא לא קו שמאל שהוא רק קבלה, ולא קו ימין שהוא רק השפעה. האהבה היא קו אמצעי- התכונה הסגולית. ולכן, אם רוצים באמת להגיע לאהבה, המטרה היא לבנות כלי משותף, רצון משותף, אישיות משותפת, ישות משותפת. זה מה שייתן את האהבה האמיתית.